תפריט נגישות
  • מותאם לפיירפוקס ולכרום*
  • מותאם לעיוורי צבעים
  • מותאם לכבדי ראייה
  • תצוגה רגילה
  • תפריט קיצורי מקלדתAlt + 0
  • הפסק תנועתיות באתר
  • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
  • Ctrl + להגדלה
  • Ctrl - להקטנה
  • Ctrl 0 לאיפוס
  • אפס לברירת מחדל
  • Powered By BSmart ©
  • דף הבית
  • צור קשר
  • יוטיוב

יו"ר ועד מקומי: שרון עמי

טלפון: 08-9411865 
נייד: 052-2581744
אימייל: amirunfest@gmail.com 
 
מזכיר המושב:
רזי עטואר, טל נייד 0546558035, טל נייח 08-8665255
דואר אלקטרוני: razi.gj@gmail.com
 
מנהלת המשרד:
נעמה רובין, טל נייח 08-8665255
דואר אלקטרוני:  ganiyohanan@gmail.com
 
שנת 1949 - בסוכנות מתכננים להקים יישוב הרחבה לעקרון (היא מזכרת - ביתה).
מנחם בגין ז"ל נואם את אחד מנאומיו חוצבי – להבות בדרום – אמריקה ומשכנע יהודים לעלות לישראל.
במחנות העולים בית – ליד ונתניה מתקבצים עולים חדשים ביניהם גם יוצאי פולין, רומניה ואותם דרום – אמריקאים אשר התלהבותו של בגין דבקה בהם.
10 גברים מאותם מחנות מגיעים לעקרון כראש – חץ, משתכנים במבנה שניתן להם ע"י הסוכנות ומקימים באתר שנבחר (המקום בו עומד היום מגרש הכדורסל) 50 אוהלים.
מים לאתר העולים מסופקים באמצעות צינור היוצא מחצרו של שקולניק בעקרון.
שנת 1950 - בינואר ט"ו טבת תש"ו – העלייה לקרקע.
"תושבי – עקרון" מנתקים את צינור המים לאתר האוהלים.
מדוע? "השמועות" אומרות שלא רצו שתהייה הרחבת עקרון.
דיירי האוהלים נאלצים להביא מיים בדליים מחצרו של ארקין.
לאחר ימים מספר עובר היישוב לחסות תנועת – המושבים. מתחברים לצנרת מים והיישוב מקבל שם חדש "גני – יונה" ששונה בהמשך לגני – יוחנן על – שם הנשיא הראשון של הקק"ל – יוחנן קרמינצקי.
המתיישבים עוסקים בעבודות שונות בין היתר ביציקת בלוקים ובניית בתי – קבע.
שנות ה- 50 – קשה מאוד
אין פרנסה, העבודה ברפתות מתישה, חדירות של מסתננים, גניבות, הצפות בחורף. 
לא כולם החזיקו מעמד. כשליש מהמשקים נעזבו בדרך – כלל באישון לילה (לאנשים לא היה כסף להחזיר 
חובם לסוכנות).
למשקים הריקים מביאים עולים חדשים מטריפולי ומספר משפחות יוצאי תימן.
שנות ה- 60 
בגני יוחנן רפתות, חממות פרחים, מעט לולים וגם מגדלי ירקות.
החיים לא קלים, יש משברים בחקלאות, האנשים מתחילים לחפש פרנסה שאינה קשורה בחקלאות.
שנות ה- 70
שוב כ-18 משקים ריקים, הפעם מאכלסים את המשקים אנשים מחוץ למושב ובנים מהמושב.
יש שיפור מה בחזות המושב, נבנים בתים נאים ומתחילים לטפח יותר את החצרות.
שנות ה- 80
רב הרפתות חוסלו. מעטים נשארים בתחום החקלאי. אותם מעטים הופכים לחקלאים גדולים ומנהלים את המשקים בשיטות מתקדמות.
שנות ה- 90 
שכון הבנים בתכנון ובניה. דגש רב על גינון ציבורי. המושב מתפתח וגדל, ונעים לגור בו.