תפריט נגישות
  • מותאם לפיירפוקס ולכרום*
  • מותאם לעיוורי צבעים
  • מותאם לכבדי ראייה
  • תצוגה רגילה
  • תפריט קיצורי מקלדתAlt + 0
  • הפסק תנועתיות באתר
  • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
  • Ctrl + להגדלה
  • Ctrl - להקטנה
  • Ctrl 0 לאיפוס
  • אפס לברירת מחדל
  • Powered By BSmart ©
  • אייקון וואטסאפ
  • דף הבית
  • צור קשר
  • יוטיוב
  • אינסטגרם

הצורך בחינוך הבלתי פורמלי
תפקידו העיקרי של בית הספר, לרמותיו ולדרגותיו , נחשב מאז ומתמיד כהקניית ידע והכשרת הדור הצעיר לקראת החיים. בית הספר הוא אפוא בעיקרו מסגרת המחייבת הספק חומר והישגים לימודיים. משמעת, סדר ומידה רבה של נוקשות הם מאפיינים הכרחיים למוסד זה.
הצד הרגשי של הילד ושל הנער נמצא מקופח במסגרת בית הספר. הצורך הנפשי-רגשי של כל אדם, ובמיוחד אדם צעיר בגיל הרך והמתבגר, הבא לידי ביטוי בשירה, במשחק, באומנות, בפעילות חברתית, בספורט בשעשוע –זקוק למסגרת חינוכית בלתי רשמית. הרגשות הפועמים בלב התלמיד מחפשים לעצמם אפיקי ביטוי חופשיים ובלתי מחייבים. נחוצה מסגרת משלימה, חינוך משלים.
כן יש צורך באירגון פעולות נופש כשירות לילדים ולנוער מטעם החברה הבוגרת. נחוצות מסגרות לבילוי חברתי ולפעולות הרבות שבעזרתן ניתן לכוון את בני הנוער לאפיקים חיוביים.

גורמים חברתיים ושיקולים פסיכולוגיים ופילוסופיים ליצירת חינוך בלתי פורמלי
"פעל ושמח!" הייתה סיסמתו הבסיסית של החינוך המשלים. החינוך המשלים מתבסס על ההנחה  הפסיכולוגית סוציולוגית שאדם תרבותי ובריא בנפשו אינו רק אדם בעל שכל מפותח, אלא גם בעל רגשות מפותחים. ולכן הוגדרה מטרת החינוך המשלים כטיפוח ופיתוח הרגש של האדם הצעיר כדי ליצור איזון נפשי ולפתח אישיות הרמונית. יתר על כן, יש לאפשר לתלמיד, הנתון במצב נפשי ביחסיו עם מוריו ועם חבריו בבית הספר בגלל ההתמודדות עם הדרישות להישגים – למצוא פורקן למתח שנוצר אצלו. למען
בריאותו הנפשית של התלמיד חשוב ליצור לו אפיקים לפריקת המתח המרץ המצטבר בו, שאין לו מוצא על ספסל הלימודים.
במסגרות ההתנדבותיות של החינוך המשלים מוצאים הנער והנערה שטחי פעולה נרחבים לפעילות חברתית מועילה. החינוך המשלים מזמן לצעירים אפשרויות ליזום פעולות למען חברתם, קהילתם וסביבתם, לעסוק בצורכי הציבור ולמלא תפקידי מנהיגות.

לאדם בן זמנינו נותר לא מעט זמן פנוי. לפיכך יש חשיבות רבה בחינוך האדם לניצול נאות של זמנו הפנוי ולטיפוח תרבות הפנאי. במסגרת החינוך המשלים יכול הצעיר לרכוש לעצמו תחביבים ותחומי עיסוק רבים, בהתאם לנטיותיו ולכישרונותיו, ולבוא לידי סיפוק נפשי רב, בדרך זו מתאפשר לאדם הצעיר לגלות דרכים למימוש עצמי.
חינוך בלתי פורמלי  פירושו פעילות חינוכית מאורגנת המתבצעת מחוץ למערכת החינוך הפורמלית ומספקת דפוסים ייחודיים של חינוך לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות  בעיקר בני נוער אבל לא רק מתוך כוונה להשיג מטרות חינוכיות  - ערכיות מסוימות. זהו דפוס חינוך המתאפיין בקוד ייחודי ושיטת חינוך ייחודית המדגישה התאמה למשתתפים ודרכי פעולה ההולמות את המטרות.
המאפיינים המרכזיים של החינוך הבלתי פורמלי- בחירה חופשית בהצטרפות לפעילות, גמישות, גיוון ומרכזיות המשתתפים-מאפשרים מתן ביטוי ומענה לצרכים המגוונים של פרטים וקבוצות באמצעות התאמה בין צורכיהם לבין יעדי המסגרת החינוכית.
בעבר עורר החינוך הבלתי פורמלי עניין בעיקר סביב בעיות החינוך בעולם השלישי, כדפוס חלופי לחינוך פורמלי. ואילו בשני העשורים האחרונים, התחדש העניין בחינוך הבלתי פורמלי במדינות המערב מתוך מודעות לצורך בחינוך אחר ונוסף מעבר לזה הניתן על ידי המערכת הפורמלית.
בקרב קהילות מבוססות בעולם המודרני נתפס החינוך הבלתי פורמלי גם כפעילות פנאי ונופש לפיתוח הפוטנציאל האישי וכתכלית בעלת חשיבות לכשעצמה.
בקרב מיעוטים ושכבות מוחלשות הוא לובש , לעתים, צורה של חינוך בלתי פורמלי "משחרר" המבקש להביא לשינוי חברתי.
תפיסות בחינוך הבלתי פורמלי בישראל

גישות שונות השפיעו על עיצוב החב"פ בישראל:
א. הגישה האידיאולוגית:  אפיינה את תנועות נוער החלוציות.לצדה התפתחה בחינוך המשלים מגמה של טיפול סוציאלי בנוער עזוב, כאשר החינוך המשלים מהווה אמצעי לטיפוח אוכלוסיות הילדים החלשות ומסגרותיו משמשות למילוי הזמן הפנוי כאמצעי פיקוח ומניעת שוטטות,  סטייה ועבריינות נוער.
ב. הגישה החינוכית: " התנועה למען הנוער" פירושה חינוך בלתי פורמלי כהשלמה לבית הספר , באמצעות פעילות פנאי ונופש במסגרות שונות, המותאמות לשונות בין המשתתפים, כדוגמת מועדונים, בתי תלמיד ותנועת הצופים.
החינוך הבלתי פורמלי בישראל נתפס, לרוב, כפעילות המיועדת לאוכלוסיית הילדים והנוער (עד גיל 18). הדגש הניתן לגילים הצעירים נובע מהתפיסה שזו תקופת החינוך המשמעותית , כמו גם מעיצובו של החינוך הבלתי פורמלי, בתקופת היישוב, באמצעות תנועת הנוער ומפעלי החינוך המשלים לילדים (כגון:מגרשי המשחקים, מועדונים וקייטנות).
לאחר הקמת המדינה היו מסגרות החינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער לחלק ממשרד החינוך-היחידה לנוער- שעיסוקה בגילאי בית ספר.
בשנות ה- 70 הוכנס לשימוש המונח חינוך בלתי פורמלי, המהווה כותרת למגוון רחב של פעיליות חינוכיות מחוץ למערכת החינוך הפורמלית , ללא קשר לגיל , תוכן מסגרת או דרך פעולה.    
אנו כמועצה בכלל וביחידת הנוער בפרט רואים חשיבות  עצומה שבני הנוער ישתלבו והתפתחו בתנועות הנוער ועל ידי כך יקנו ערכים, מנהיגות, עצמאות, אינטגרציה חברתית ומעורבות בקהילה.

רותם אלקובי
מנהל יחידת הנוער
מ.א. גזר