תפריט נגישות
  • מותאם לפיירפוקס ולכרום*
  • מותאם לעיוורי צבעים
  • מותאם לכבדי ראייה
  • תצוגה רגילה
  • תפריט קיצורי מקלדתAlt + 0
  • הפסק תנועתיות באתר
  • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
  • Ctrl + להגדלה
  • Ctrl - להקטנה
  • Ctrl 0 לאיפוס
  • אפס לברירת מחדל
  • Powered By BSmart ©
  • דף הבית
  • צור קשר
  • יוטיוב

יו"ר ועד מקומי: עמירם רום
טלפון: 08-9218059
פקס: 08-9218061
נייד: 052-2214876
אימייל: amiram@romgal.co.il

מזכירת יישוב: גלית
טלפון: 08-9166566
פקס: 08-9166466
נייד: 050-4999539
אימייל: galit32@bezeqint.net

 

סיפור הקמת המושב כפר שמואל

מושב עובדים אשר הוקם בתמיכת קרן היסוד והמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, נוסד ב- 29 בינואר 1950 ע"י עולים ממזרח אירופה (בעיקר מרומניה) חברי ארגון "החושל".

חברי הקבוצה היו צעירים אשר החלו להתגבש בחוות הכשרה ברומניה בהשראת תנועת הנוער הציוני. עם הגיעם כמעפילים לחופי חיפה על גבי האוניה "עצמאות" ב- 1947, נתפשו והוגלו אל מחנות המעצר אשר בקפריסין ע"י שלטונות המנדט הבריטי.

בינואר 1949, עם שחרורם ממחנות המעצר עלו חברי הארגון למדינת ישראל והתקבלו לתקופת הכשרה ולימוד במושב השיתופי שבי ציון השוכן מצפון לנהריה, שם התרחבה הקבוצה וחבריה רכשו מיומנויות בעבודות חקלאיות ובמקצועות נוספים אשר סייעו בידם בהקמת הישוב החדש.

בחורף 1950, לקראת תום תקופת ההכשרה, נבחר אתר עליו יקום כפר שמואל- שטח קרקע חשוף, דרומית מזרחית לרמלה, בפתחו של ואדי עינבה ובסמוך לגבול הירדני. באמצעו של חודש ינואר עלה גרעין חלוצים ראשוני לקרקע הישוב והחל בהכשרתה לקראת קליטתם של עיקר חברי הקבוצה. לקראת סופו של החודש הצטרפו שאר חברי הארגון והישוב החדש שעמד לקום מנה 70 חברים (28 משפחות) מתוכם 11 ילדים כולם ילידי הארץ.

ימים ספורים לפני ט"ו בשבט תש"י (1950) נערך טכס רב רושם ומעל בימת נכבדים נישאו נאומיםלמול רחבה הומת אורחים ומוקפת דגלי לאום הנישאים על תרנים, נחנך הישוב החדש. בימים שטרם הקמתה של המועצה האזורית, הישובים השכנים לכפר שמואל היו המושבים הצעירים עזריה ומשמר איילון (1949) וקיבוץ גזר הוותיק אשר הוקם ב-1945.

בימיו הראשונים של הישוב התמודדו המקימים עם קשיי חורף סוער, ללא חשמל ומים זורמים, עמלו ביום ושמרו בליל. בתחילה הוקמו מספר אוהלים וצריפי עץ, הוכשרו שבילים לתנועה, והוקם מטבח משותף.
 
במהלך השנה הראשונה להקמה עסקו חברי המושב בעיקר בבניית בתי הקבע, אשר לימים שימשו לקליטתם של עולים ומתיישבים חדשים בישוב. סה"כ נבנו 80 מבנים בני 24 מטרים רבועים עבור נחלות ו- 20 בתים עבור משקים מקצועיים.

באותה עת פקדה את המתיישבים בעיה קשה של מסתננים מעברו של הגבול אשר חדרו מדי לילה לתחום הישוב פגעו ברכוש והטרידו את מנוחת התושבים, לא אחת הסתיימו האירועים ביריות. מושב כפר שמואל נקרא אחר שמו של הרב ד"ר שמואל (סטפן) וייז, מנהיג בולט של יהדות ארה"ב ונשיא הקונגרס היהודי האמריקני, ציוני מסור אשר תרם רבות להקמת מדינת ישראל.
המושב משתייך לזרם ארגון המושבים של "העובד הציוני".

בשנותיו הראשונות פעל המושב כישוב שיתופי וחבריו עסקו במספר ענפי חקלאות. בעידודה של הסוכנות היהודית הוקם משק חי אשר כלל רפת חלב ולולי תרנגולות, הוכשרו שטחי פלחה ושלחין עבור גידולי שדה וירקות ואף נעשה ניסיון יחיד לגדל 100 דונמים של טבק לשימוש מסחרי.

הוקמו מבני ציבור: מזכירות אשר שכנה בצריף עץ למרגלות מגדל השמירה, מועדון חברים, גן ילדים, בית ספר, מרפאה, צרכניה, בית כנסת וגן ציבורי גדול ומוריק ובו רחבת אירועים מוארת ומתקני משחקים עבור ילדים.
כמו כן הוקמו מבני משק משותפים ובהם מחלבה, פרייה, מוסך טרקטורים, מחסן ביצים, מסגרייה, מחסן אספקה וסככות אחסון.

בשנותיו הראשונות קלט מושב כפר שמואל עולים חדשים רבים ממזרח אירופה וביניהם עולים ממחנות העקורים ומשארית הפליטה, כבר ב- 1953 מנה הישוב כ- 280 תושבים.

לאתר כפר שמואל