תפריט נגישות
  • מותאם לפיירפוקס ולכרום*
  • מותאם לעיוורי צבעים
  • מותאם לכבדי ראייה
  • תצוגה רגילה
  • תפריט קיצורי מקלדתAlt + 0
  • הפסק תנועתיות באתר
  • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
  • Ctrl + להגדלה
  • Ctrl - להקטנה
  • Ctrl 0 לאיפוס
  • אפס לברירת מחדל
  • Powered By BSmart ©
  • דף הבית
  • צור קשר
  • יוטיוב

אנו מחדשים מדור אשר בו נתייחס לשאלות שמופנות אלינו, הפסיכולוגים בשירות המועצה. הורים, ילדים ובני נוער מוזמנים להפנות שאלות בעלום שם לכתובת: shapahgezer@gmail.com


כתבות של השירות הפסיכולוגי: 

חשוב להגיד לא

לעיתים שעות ארוכות של שהייה עם הילדים בבית ובחוץ...ופעמים רבות שנאלצנו להגיד להם "לא!", להיכנס לוויכוחים ולבסוף לוותר להם...
אז למה כל כך קשה לנו להגיד "לא"?
הסיבה העיקרית לקושי היא כי קשה לנו לעמוד מול כעס ואכזבה של הילד שאינו מקבל את מה שרוצה. הרבה יותר נעים לתת לילד את כל מה שהוא מבקש ולקבל תודה וחיבוק. ובכלל, אנחנו יודעים שילדים זקוקים לחום ואהבה כדי לחזק את הביטחון העצמי שלהם ואנחנו הרי רוצים להיות הורים טובים... ובינינו – למי יש כוח לויכוחים ולמלחמות עם הילדים...
ולמה כל כך חשוב להגיד "לא"?
כי תפקידנו כהורים הוא להכין את הילד לחיים ובחיים הילדים יתקלו פעמים רבות ב"לא" ויאלצו לדעת להתאפק, להתגבר על הכעס ולהתמודד עם התסכול. ילדים שלא למדו זאת בגיל צעיר יתקשו ללמוד זאת בבגרותם. הם יגדלו להיות מבוגרים מפונקים המרגישים שהכל מגיע להם וכולם צריכים לשרת אותם. זה כמובן פוגע בקשרים הבינאישיים שלהם.
מעניין, אבל דווקא בבתים בהם ההורים נכנעים לכל בקשה של הילדים, הילדים כלל אינם שמחים ומרוצים. בדרך כלל הם כועסים, מתוסכלים, ודורשים עוד ועוד. גם ההורים בבתים אלה צוברים כעסים, מתוסכלים מכך שהילדים לא מעריכים את הנתינה שלהם, כועסים על עצמם על כך שהם נכנעים לילדיהם ובסופו של דבר האווירה בבתים אלו קשה ולא נעימה.
אז איך עושים זאת?
ראשית, עבודה עצמית – היו משוכנעים שטובת הילד דורשת להגיד "לא". גם לאחר שתהיו בטוחים בעמדתכם יש צורך להזכיר זאת לעצמכם וגם אחד לשני כהורים. אתם יכולים לקחת משפט או שניים, לשנן אותו, או אפילו לכתוב כפתק במקום בולט.(למשל – "אמא טובה חייבת לומר לא לפעמים" או "עדיף שיכעס עכשיו ולא אח"כ")
לא חייבים לתת תשובה מידית לכל בקשה. אם קשה לכם, קחו פסק זמן להתארגן ולהתעשת, ולתכנן את התגובה. לעתים אפשר לשוחח עם הילד מראש ולהכין אותו ל"לא" שלנו – כמו לפני שיוצאים לקניות.
לא חייבים להגיד "לא" בכעס או בצעקה. חשוב שה"לא" יאמר בשקט אך באופן ברור וחד משמעי. אם הילד מאד עצוב, כועס או מאוכזב אפשר לשקף לו את הרגש אך לא לוותר על ה"לא" – "אני מבין שאתה מאד עצוב ואפילו כועס, אבל אני לא מסכים ש..." ושוב, חשוב לזכור שהילד לא יאהב את ה"לא", אבל זהו תפקידכם, לפעמים...