תפריט נגישות
  • מותאם לפיירפוקס ולכרום*
  • מותאם לעיוורי צבעים
  • מותאם לכבדי ראייה
  • תצוגה רגילה
  • תפריט קיצורי מקלדתAlt + 0
  • הפסק תנועתיות באתר
  • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
  • Ctrl + להגדלה
  • Ctrl - להקטנה
  • Ctrl 0 לאיפוס
  • אפס לברירת מחדל
  • Powered By BSmart ©
  • דף הבית
  • צור קשר
  • יוטיוב
  • אינסטגרם

מאת: ד"ר שי הרשקוביץ  אל"מ מיל' (כפר בן-נון) 


להנצחת זכר הנופלים במלחמות ישראל ולקראת יום העצמאות ה - 70 למדינה, מצאתי לנכון לשתף אתכם בסיפור גבורה ולחימה שאינו ידוע לרבים, אשר התרחש ממש כאן קרוב, במלחמת העצמאות בתש"ח 1948 בקיבוץ גזר הקטן והצנוע אשר בו ביקרתי מספר פעמים, אך לא נחשפתי אלא לאחרונה למלוא עוצמתו ומורכבותו של סיפור המעשה כמתואר בהמשך.
תל גזר המתנשא לגובה מעל לעמק איילון, העניק למועצה האזורית שלנו את שמה ושימש מקום יישוב משמעותי כבר בתקופות קדומות. פרעה מלך מצריים שלט בו בתקופתו והעניקו במתנה למלך שלמה כאשר נישא לאחת מבנותיו. רבים מתושבי המועצה מכירים את התל וניתן לראותו כמעט מכל אחד מיישובי המועצה. בטוחני שרבים גם ביקרו בו והתפעלו מהנופים הנבטים ממנו למרחוק ומשלל האתרים הארכיאולוגיים, אשר נחשפו בו והותאמו לביקורי מטיילים.


למרגלות התל מצוי קיבוץ גזר אשר גם הוא קיבל את שמו מהעיר העתיקה, אך מוכר פחות ובוודאי שההיסטוריה שלו למצער אינה ידועה די הצורך. קיבוץ זה הוקם בשנת 1945 על ידי חברים וחברות של קבוצת הדסה - גזר, בלב יישובים ערביים דאז ועל הדרך לירושלים. כאשר לא ניתן היה עוד לעבור דרך רמלה, חלק מהשיירות לירושלים עבר דרך רחובות, נען וגזר, כאן נחו אנשי השיירות בטרם המשיכו בדרכם לירושלים הנצורה.


בפאתי הקיבוץ בגבולו הדרומי שוכן בית העלמין, ובו חלקת קבר אחים של 20 הלוחמים והלוחמת, אשר נפלו בקרב על הגנת הקיבוץ, לצד 8 לוחמי צה"ל וחייל אלמוני, אשר זהותו אינה ידועה עד היום. בנופלים גם "נצר אחרון" : שריד למשפחה שהוכחדה בשואה אשר ניצל מאימי השואה, הגיע לארץ ונפל בקרב גבורה מהקשים שידעה מלחמת העצמאות. 
קרב זה התחולל ביום ג' בסיוון תש"ח - 10 ביוני 1948, נגד כ- 400 לוחמי לגיון ירדני בפיקודו של קצין בריטי ובסיוע טנקים, שריוניות ומאות רבות מהתושבים הערביים של רמלה והכפרים בסביבה. הקרב שנמשך כארבע שעות היה קשה וחסר סיכוי עבור 68 המגינים שלחמו באומץ רב ובמקרים רבים עד הכדור האחרון, מול הכוחות התוקפים העודפים.
עוד בערבו של אותו יום כבש כוח מחטיבת יפתח את הכפרים הערביים בסביבה וגזר שוחררה.


תוצאות הקרב הקשות היו תוצר מחדל קשה של כוחות צה"ל סמוכים שלא התערבו די הצורך ואחרים שלא הגיעו לסייע כמתוכנן. חטיבת גבעתי אשר הקיבוץ היה בתחום גזרתה נאלצה לשלוח כוחות לסיוע לדרום ומגיני הקיבוץ נותרו ללא סיוע, דלים בנשק ובתחמושת. בתום הקרב נכנעו הנותרים במקום, בודדים הצליחו להימלט רגלית. הנשים נלקחו בשבי ושוחררו לאחר יומיים ואילו הגברים נלקחו בשבי לירדן למשך מספר חודשים. הקיבוץ נבנה חיש מהר מחדש, אך מאורעות אלו המשיכו ללוותו במשך שנים רבות. במהלכן עזב הגרעין המייסד את הקיבוץ ב- 1961 בשל קשיים כלכליים וחברתיים,  ולימים השתקעו בו ב- 1974 עולים מארה"ב.   

הספר " יומה של גזר " שיצא לאור לראשונה כבר בתש"ט 1949- מנציח את זכר הנופלים, מתאר את סיפורם המופלא של מקימי גזר, הקרב, רקע ומידע אודות הנופלים. דוד בן גוריון  יוני  1948 : "היו במערכות שלנו מקרים יותר טרגיים מאשר בגזר, אבל בכל ששת החודשים לא היה מקרה מר כמקרה הזה. לא היה הכרח שגזר תיפול בידי השונא אף לרגע אחד.." במהדורה חדשה יותר לספר נוספו גם דבריו של  יצחק רבין. משנת 1980 "הקרב על גזר היה אחד מקרבות מלחמת העצמאות שהייתה שונה מכל המלחמות שאחריה. אינני זוכר בתולדות מלחמות ישראל בעת החדשה מלחמה כה כבדה, כה אכזרית, כפי שהייתה מלחמת העצמאות  מלחמה שבה טושטשו לחלוטין תחומים של חזית ועורף, לוחמים ואזרחים, חיילים ויישובים. אם הייתה מלחמה שבה הכריע רצון המתיישבים והלוחמים את תוצאותיה, הייתה זו מלחמת העצמאות". 
 
מלחמת העצמאות החלה ב- 29 בנובמבר (החלטת החלוקה של האו"ם) ונמשכה עד 20 ביולי 1949. לקבלת מושג על חומרת המלחמה ומשכה : כלל הנופלים בתש"ח - 1948 מנה כ- 6,000 מהם 4,000 חיילים ו- 2,000 אזרחים שהיו יחד כ- 1% מכלל האוכלוסייה היהודית דאז. בהקבלה להיום, 1% מהווים 65,754, שערו בנפשכם את עוצמת ואימת המלחמה שזה יהיה מחירה בנפש! (סך הנופלים במערכות ישראל עד היום הוא 23,646).

מאורעות תש"ח 1948 בקיבוץ הם לדעתי חלק חשוב ובלתי נפרד ממורשתנו הלאומית, ראויים להילמד בבתי הספר ולהיות ידועים ומוכרים לציבור, גם ביישובי המועצה ולא פחות מכך במדינה כולה.  בשנתיים האחרונות ביקרתי ביום הזיכרון לחללי צה"ל בחלקת קבר האחים וחשתי אי נוחות גדולה לנוכח מיעוט המבקרים שכלל מספר חיילי גבעתי ואזרחים בודדים, על רקע זה מצאתי לנכון לעשות מעשה . פניתי לראש המועצה ולמנהלת אגף החינוך, אשר התגייסה מייד לטובת העניין. במפגש זה גיבשנו את התהליך וקבלנו את מלוא הגיבוי לקידומו , כמו גם את האמצעים לביצועו. בנוסף פניתי לגורמים שונים בחטיבת גבעתי במגמה להגביר את מעורבותם בתהליך ובהמשך לאפשר קשר והיכרות של תלמידי י"ב לקראת גיוסם לצה"ל ואולי גם לחטיבה, לרבות עם תא"ל יהודה דובדבני שהקים את החטיבה מחדש בראשית שנות השמונים לאחר פירוקה בסיום קרבות תש"ח.
כאיש חינוך וידיעת הארץ וכמפקד בצה"ל בשירות מילואים פעיל, הצעתי לפעול במשותף עם מערכת החינוך ליצירת תהליך חינוכי של חקר סיפור הקרב והנופלים. בכל שנה יבחרו בחלק ממורשת הנופלים ומספר תלמידים ייקחו על עצמם את הכנת החקר והפיכתו למצגת משולבת בקטעי ארכיון ועוד לבחירתם. התלמידים יציגו את תוצרי פעילותם לתלמידי חטיבת הביניים לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל.   תלמידי תיכון הרצוג והצוות החינוכי התגייסו למשימה והכינו עבודת חקר וטקס מרשים ומרגש המנציח את זכר הנופלים, הם  הוסעו השנה לחלקת הקבר בקיבוץ גזר לביצוע טכס משותף עם חיילי גבעתי במקום.

השנה במקום קומץ משתתפים כבעבר, לקחו חלק כלל תלמידי כיתות י"א ועוד אורחים נוספים , לצד חיילי גבעתי במערך מתוגבר בחזן צבאי. 
במהלך הלמידה נחשפתי לסיפורים מדהימים ומרגשים על הקרב והנופלים, ביניהם גם מפי מורתי מבית הספר היסודי יהודית שקד, ששכלה את בעלה הראשון בקרב ולימים בעלה השני שלמה ז"ל, חבר הקיבוץ, שהיה שנים רבות מנהל בית הספר היסודי איילון.

עימם אף זכיתי לעמוד בקשר משך שנים. כמו כן גיליתי את דבר קיומה של עמותה שהוקמה על ידי וותיקי גזר ומנוהלת כיום ע"י דור שני, המנציחה את זכר הנופלים גם בטכס הנערך ביום הקרב עצמו בג' בסיוון. 
פעילות זו, אני מקווה, תתבצע מידי שנה בשנה ותהפוך למסורת לזכר הנופלים. אנו חבים להם זאת ! ולא פחות מכך לעצמנו... אציין כי אנשים רבים וטובים מסייעים למימוש התכנית: מנהל החטיבה העליונה בהרצוג, רכזת החינוך החברתי, אשר מובילה את התהליכים חינוכית וארגונית, אנשי קיבוץ גזר המסייעים בטקס, מנהל הארכיון , מנהל הקהילה והאחראית על הטקס בקיבוץ וכן מספר חברי קיבוץ אשר הנושא קרוב לליבם והם מוכנים גם בעתיד לקדמו. כמו גם אנשי העמותה ואחרים ששמעו על התהליך והביעו רצון לתרום.
תודה, למועצה האזורית גזר על תמיכתה ועזרתה ולכל האנשים הטובים, תלמידים, מורים, מחנכים, חברי קיבוץ, צה"ל- חטיבת גבעתי, תושבי המועצה ואנשי עמותת וותיקי גזר.  כולנו נדרשים להמשיך ולפעול ביתר שאת להפיכת המעשה למורשת ואסיים בציטוט מדברים שנאמרו ליד קבר האחים ביום השנה לקרב : 
"והייתה עמידתכם לא מעשה גבורה חולף, כי אם כשיא וגולת - כותרת להתמסרותכם הנאמנה משך שנים ללא חשבון וללא תנאי. זו גבורתכם מתמול שלשום - זו גבורתכם שאין למעלה ממנה..."