בשבועות האחרונים כולנו נאלצים להתרגל ל'שגרת חירום'. מסגרות החינוך פועלות, וההורים מתמרנים בין ההבנה שיש להמשיך את שגרת החיים, לבין החששות הרבים.
אז איך כדאי לנוע בין עזרה ועידוד הילדים לחזור לשגרה לבין ההתמודדות עם הפחד והדאגה?

טיפים להתנהלות ב"שגרת חירום"

שמירה על רצף ושגרת יום - שגרת יום קבועה ומוכרת חשובה לרווחה הנפשית של ילדים ובני נוער. בזמן חירום הרציפות היום יומית נקטעת, תחושת השליטה מתערערת, ועל כן מתפתחת תחושת חוסר אונים וחרדה. שמירה על שגרה, ובכלל זה שגרת למידה, עשויות לסייע לנו להשיב את תחושת השליטה ולהפחית מצוקה רגשית.

תיווך סדר היום - תיווך המציאות הנוכחית וסדר היום חשוב במיוחד לילדים הצעירים שניזונים בעיקר מהמבוגרים סביבם. בתקופה של שגרת חירום, השגרה עדיין לא מספיק יציבה ולא מספיק ברורה. הכנה של הילד לגבי מה הולך להתרחש מחר, יכולה לנסוך בו בטחון ותחושת רוגע.  

גמישות לצד גבולות ועוגנים - תקופת שגרת החירום הינה תקופה מורכבת ומאתגרת, המצריכה מאיתנו ההורים גמישות רבה, והתאמה למצב המשתנה. עם זאת, חשוב להקפיד על עוגנים ועל גבולות חשובים. הגעה בבוקר למסגרת, מפגש עם חברים, למידה ומשחק, חשובים מאוד לבריאותם הנפשית של הילדים, ומהווים עוגן של ממש במציאות הכאוטית. אלו מרכיבים מוכרים ויציבים מתוך השגרה הקודמת, אשר נשמרים ועשויים לנסוך בילדנו ובנו בטחון. הקפדה על שעות שינה, מינון החשיפה לתקשורת ואכילה מאוזנת יתרמו גם הם לצליחת התקופה הנוכחית.    

חשיפה מותאמת למידע - על אף החזרה לשגרה מסוימת, אמצעי התקשורת עדיין מציפים במידע רב אודות הלחימה והשלכותיה. יש חשיבות למינון החשיפה, ולתיווך המידע שמגיע לילדים באופן תואם גיל, על מנת למנוע הצפה והתגברות החרדה. במקביל לצמצום החשיפה, יש לנסח את התשובות לשאלותיהם באופן מותאם ומאורגן, בכדי להפחית חרדה ולייצר סדר בעולמם הפנימי. מידע שיאפשר להם ליצור "תמונת מצב", יחזק את ההבנה שלהם ויאזן תחושות קשות יותר.  

הקפדה על שיח "מנרמל" - המציאות השתנתה, אנו חיים כרגע במצב לא נורמלי והוא עשוי בדרכו להעצים קשיים אשר כבר היו שם ממילא, או לגרום לרגרסיה פתאומית של תפקודים שהיו יציבים לחלוטין. לפיכך, חשוב לשמור על שיח "מנרמל" שנותן תוקף לתחושות ולקשיים של הילדים, גם אם נראה כאילו שחזרנו לשגרה. אמירות מחזקות שנותנות תוקף לתחושות ומנרמלות, עשויות לשחרר את הילדים מתחושת אשמה או בושה, ובכך להשיב להם את האמון בעצמם ואת תחושת המסוגלות שלהם. 

העצימו צעדים קטנים כגדולים - זה הזמן לעודד ולחזק צעדים קטנים. בחנו כל יום בפני עצמו, וביחס לתפקוד של הילד שלכם וללא השוואות עם אחרים. גישה כזו תסייע להמשיך להתמודד למרות הקושי, יותר מאשר צעדים גדולים וראייה לטווח רחוק אשר עלולים בשלב זה בעיקר להגביר תסכול. 

בניית רשת בטחון ומיקוד בכוחות וביכולות - אחד מהדברים אשר עשויים להגביר את החוסן הינו הגברת תחושת המסוגלות והשליטה על מה שכן "בידיים שלי". עיזרו לילדים לטוות את רשת הבטחון המתאימה להם. למשל, אם הילד עדיין חושש להיפגש עם חברים מחוץ לבית, עיזרו לו לבדוק היכן המרחבים המוגנים באזור. בנוסף, התמקדות בכוחות וביכולות במקום על הקושי, עשויה להעצים אותם ולהשיב את תחושת המסוגלות. דרך יעילה לעשות את זה היא לסייע להם לבחור פעילויות יום יומיות, העשויות להעצים אותם. בין אם דרך פעילויות פנאי אשר תורמות לוויסות והסחת דעת, ובין אם דרך פעילות קהילתית אשר עשויה לתת תחושה של משמעות ומסוגלות. למשל, ילד חזק בלימודים, יכול לתרום מזמנו עבור מישהו שזקוק בימים אלה לעזרה. לחלופין, ילד שאוהב לבשל, עודדו אותו להכין יחד אוכל לחיילים.

שיתוף הצוות החינוכי - אחד הדברים המסייעים לילדים ונוער לשיפור התפקוד בעת שגרה, ובטח בעתות מלחמה, זה הקשר עם אחר משמעותי, והתקשורת והאמון הקיימים בין המבוגרים המשמעותיים סביבם. שתפו את הצוות, שאלו אותם במידה ודברים לא ברורים לכם, התעדכנו במה שמתרחש במסגרת, והיו מעורבים. מעבר לכך, תנו אמון וסמכו על יכולתה של המערכת לסייע לילדים שלכם לצלוח את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר.

זהו את מעגלי התמיכה - בתקופה זו חשוב להיעזר ולהיתמך. זהו את מעגל האנשים הקרובים אליכם, ואפשרו להם להושיט לכם יד. בקשת עזרה מעידה על חוסן! אל תישארו לבד בתקופה זו, שתפו חברים, שכנים ומשפחה, ושדרו גם לילדים שיש על מי לסמוך.

 

בתקווה לימים טובים ושקטים.
נמצאים כאן בשבילכם לכל שאלה או היוועצות,
צוות השירות הפסיכולוגי